אינטנסיבי מדיי?

ניהול בית ספר הוא אתגר רב מימדי הדורש תעצומות נפש. השנה החלה ואני כבר לא בתפקיד מנהלת מחלקת חינוך, אך ליבי איתם ובעיקר עם מנהלים בראשית דרכם. הפוסט מוקדש להם.

כולם רוצים שתצליחו! – הצלחתכם היא הצלחת המפקח, אגף החינוך, המורים, ההורים, התלמידים, הקהילה. נכון כולם עם עצות והוראות ולעיתים קרובות מידי העצות סותרות וזה מעיק, אך זו התחלה. עכשיו תעריכו את עצמכם ותפנימו איזה תפקיד חשוב ומשמעותי קיבלתם.

הלם ובדידות – באבני ראשה כתוב, "בתקופת הכניסה לתפקיד בולט מוטיב ההישרדות/הלם מהמצב" (פוקס, 1995) . הלם! זה הרושם שקיבלתי ממנהלים חדשים, הם מרגישים שהוצנחו לתפקיד ומיד נדרשים לטפל באירועים והתרחשויות שלעיתים קורים במקביל. בתוך תהליך ההצפה קשה למנהל למצוא נחת, אך זהו שלב קריטי שבו נוצר הקשר לארגון ולתפקיד הניהולי.

שינויים, מינויים, יוזמות – לא הזמן! עכשיו תהיו נוכחים; במסדרונות, בשער, תכירו את הילדים, ההורים, הצוות, בעלי תפקידים, שימו לב מי עוזר ומי מתלונן. אלו תהליכי למידה שמתרחשים רק דרך נוכחות והתבוננות ומסייעים לכם להתחבר לתפקידכם כמנהלים וכמשפיעים. "הדברים משתנים כשאתה מתבונן בהם וההארות עולות ומתגלות מתוך תהליך של התבוננות." ~ ישראל בר-כוכב

שיחה אישית – דרך היכרות עם המורים, לעיתים שינוי של מנהל יכול לגרום למורה הכי מופנם לזרוח. מורים שמקיימים שיחות טובות לא שוכחים את השיחות והן בעלות ערך רב עבורם, מורה שחש בשיחה כי למנהל אכפת ממנו יחזיר את אותו יחס לארגון, היות והמנהל מייצג את הארגון.

ועד הורים – הוא לא איום, האינטרס משותף. תקראו בחוזר מנכ"ל מה תפקידו, תבררו איך פעל אצל המנהל הקודם, תדברו עם מנהלים ותיקים ותבררו איך זה עובד אצלם, תגיעו לפגישה עם הוועד מוכנים. המלצתי תגיעו עם אחד המורים, זה מעיד על שותפות, גיבוי ומייצג המשכיות לארגון. מחקרים מוכיחים, מעורבות הורים מטיבה עם בתי הספר.