תתארו לכם שמנהלים/ות היו מדמיינים שהמשתתפים בישיבות הצוות הם קבוצת כוכבים במונדיאל??
האם הישיבה הייתה שונה?
התשובה – לא בטוח
ההבדל – בהישג הרצוי. המשותף – הדרך לגיבוש קבוצה מנצחת.
אם כך, אולי כדאי שכל מנהל/ת יחשבו על המשתתפים בצוות כמו על קבוצת כוכבים במונדיאל ויפעלו לפי ארבעת הכללים לגיבוש צוות אפקטיבי השואף להישגים גבוהים.
הסטינג – טרם הקמת הצוות יש לקבל החלטות לצורך שמירה על גבולות ישיבת הצוות, ראשית בחירת מנהל צוות מחויב ואסרטיבי. תפקידו דרמטי ועליו לנהל ולהקפיד על הכללים: נוכחות, זמנים, בחירת מקום קבוע, מיקוד, מניעת "השתלטות" על השיח, האצלת סמכויות ועוד. כאשר הסטינג ה"טכני" של הישיבה מטופל אפשר לעבור לעבודת תוכן.
על מה הישיבות? – חשיבות מרובה להגדרת מטרות, כאשר העובדים מתכנסים לישיבה, רצף עבודתם נקטע ועליהם לדעת כי זמנם לא מתבזבז. בנוסף הגדרת מטרות מפקסת ומסירה סימני שאלה. על המטרות להיות ברורות, גם אם עדיין אין נושא לישיבה ספציפית, הנושא יכול להיות כללי, כגון; "הקבוצה תעסוק באיתור אתגרים ומוקדים לחיזוק בארגון".
"גיל ההתבגרות" – במודל להתפתחות צוותים של טוקמן 1965, הוא טוען כי בשלב זה המשימה ברורה והמשתתפים מתחילים להכיר ולעבוד ביחד. המשימה כעת: טיפול בקונפליקטים, חלוקת תפקידים, עיצוב תהליכי עבודה . הטיפול בקונפליקטים והמתחים הכרחי ולא כדאי להימנע מהם כדי שהצוות יוכל להתפתח לשלב הבא.
הביצוע – הצוות בשל לעבודה משותפת, באופן כזה שיכול לחתור תחת המוכר והידוע ולהמציא רעיונות חדשים. היחסים בשלב זה מבוססים על הבנה הדדית כי רק שימוש בפוטנציאל המשותף יוביל לביצוע מיטבי של המשימה. כעת המשימה: הגעה לרמת תפוקה גבוהה, מחויבות, מיצוי פוטנציאל הצוות ופתרון בעיות. בדיוק כמו המשימה של כל קבוצת כוכבים במונדיאל.
רצוי כי כל צוות יפעל לפי הכללים, אך בכל שלב ניתן להיכנס לצוות ולהשביח תהליכי עבודה.